עשבי תיבול ותבלינים יפניים: גידול גן עשבים יפני

גן העשבים היה חלק חשוב מהתרבות היפנית במשך אלפי שנים. כיום, כשאנחנו שומעים "עשב" אנו נוטים לחשוב על התבלינים שאנו מפזרים על האוכל שלנו לצורך טעם. עם זאת, לצמחי עשבים יפניים יש בדרך כלל גם קולינריה וגם ערך רפואי. לפני מאות שנים לא יכולת לרוץ למרפאה המקומית כדי לטפל במחלות, ולכן הדברים האלה טופלו בבית עם עשבי תיבול טריים מהגן. המשך לקרוא כדי ללמוד כיצד לגדל עשבי תיבול יפניים בגינה שלך. אתם עשויים לגלות שאתם כבר מגדלים כמה עשבי תיבול ותבלינים יפניים מסורתיים.

גידול גן עשבים יפני

עד שנות השבעים יבוא הצמחים לא הוסדר במיוחד. בגלל זה, במשך מאות שנים מהגרים לארצות הברית ממדינות אחרות, כמו יפן, הביאו עימם בדרך כלל זרעים או צמחים חיים של עשבי הקולינריה והמרפא המועדפים עליהם.

חלק מהצמחים האלה שגשגו טוב מדי והפכו פולשים, בעוד שאחרים נאבקו ומתו בסביבתם החדשה. במקרים אחרים, המהגרים האמריקאים המוקדמים הבינו שכמה מאותם צמחי מרפא כבר צמחו כאן. למרות שהיום הדברים הרבה יותר מוסדרים על ידי סוכנויות ממשלתיות, עדיין תוכלו ליצור גן עשב יפני לא משנה היכן אתם גרים.

גן העשבים היפני המסורתי, כמו הקדרים של אירופה, הוצב קרוב לבית. זה היה מתוכנן כך שאפשר פשוט לצאת מדלת המטבח ולחתוך כמה עשבי תיבול טריים לבישול או לשימוש רפואי. גינות העשבים היפניים כללו פירות, ירקות, נוי וכמובן, עשבי תיבול ותבלינים יפניים קולינריים ותרופתיים.

כמו כל גינת עשבים, ניתן למצוא צמחים בערוגות גינה וגם בעציצים. גינות העשב היפני הוצבו כדי לא רק להיות מועילות, אלא גם להיות אסתטיות לכל החושים.

צמחי מרפא לגנים יפניים

בעוד שמערך הגינה של צמחי מרפא יפניים אינו ממש שונה מגני עשבים אחרים הנמצאים ברחבי העולם, עשבי התיבול לגנים יפניים אכן נבדלים זה מזה. להלן כמה מצמחי העשב היפני הנפוצים ביותר:

שיסו (פרסקיות פרילה) - שיסו ידוע גם בשם בזיליקום יפני. גם הרגל הגידול שלו וגם השימוש בצמחי מרפא דומים מאוד לבזיליקום. בשיסו משתמשים כמעט בכל השלבים. הנבטים משמשים כקישוטים, העלים הבוגרים הגדולים משמשים שלמים כעטופים או גרוסים לעטוף, וניצני הפרחים מוחמצים לקבלת פינוק יפני אהוב הנקרא הויג'יסו. שיסו מגיע בשתי צורות: ירוק ואדום.

מיזונה (Brassica rapa var. niposinica) - מיזונה הוא ירוק חרדל יפני שמשמש באותה צורה כמו ארוגולה. זה מוסיף טעם עדין קליל למנות. גם הגבעולים כבושים. מיזונה הוא ירק עלים קטן שצומח בצורה הטובה ביותר בצל עד צל וניתן להשתמש בו בגני מיכל.

מיצובה (Cryptotaenia japonica) - הידוע גם כפטרוזיליה יפנית, למרות שכל חלקי הצמח אכילים, עליםיו משמשים לרוב כקישוט.

ווסאבינה (צומת ברסיקה) - ירוק חרדל יפני נוסף שמוסיף טעם חריף למנות הוא ווסאבינה. העלים הצעירים הרכים נאכלים טריים בסלטים או משתמשים בהם במרקים, צ'יפס או תבשילים. משתמשים בו כמו תרד.

פלפל צ'ילי הוק טופר (Capsicum annuum) - גדל כפלפל נוי ברחבי העולם, ביפן, פלפלי צ'ילי הוק נודעים כטקנוטסום והם מרכיב חשוב במנות נודלס ובמרקים. פלפלי צ'ילי בצורת טופר מתובלים מאוד. הם בדרך כלל מיובשים וטחונים לפני השימוש.

שורש גובו / בורדוק (ארקטיום לאפה) - בארצות הברית מטפלים בדרך כלל בבורדן כאל עשב מטרד. עם זאת, במדינות אחרות, כולל יפן, הבורדוק זכה להערכה רבה כמקור מזון בעל ערך ועשב מרפא. השורש העמילני שלו הוא מלא עם ויטמינים ומשמש ממש כמו תפוח אדמה. גבעולי הפרחים הצעירים משמשים גם הם כארטישוק.

נגי (Allium fistulosum) - המכונה גם בצל וולשי, נגי הוא בן למשפחת הבצל המשמש באופן מסורתי כמו צליצנים במנות יפניות רבות.

וואסבי (ווסיבי ג'פוניקה "דרומה") - ווסאבי הוא סוג של חזרת ירוקה. השורש העבה שלו הופך לעיסה המסורתית והמתובלת הנפוצה במתכונים יפניים.