מהם חומרי הדברה ניאוניקוטינואידים וכיצד פועלים ניאוניאוטינואידים

כולנו שמענו משהו קטן על הציפור והדבורים, אבל האם שמעת אזכור של ניאוניקוטינואידים ודבורים? ובכן, נאחז בכובע שלך מכיוון שמידע חשוב זה יכול להתכוון לחיים ולמוות של המאביקים היקרים שלנו בגינה. המשיכו לקרוא בכדי ללמוד יותר על הריגת דבורים ניאנוקוטינואידים ומה אנו יכולים לעשות בקשר לזה.

מהם ניאוניקוטינואידים?

לכן השאלה הראשונה שצריכה להבהיר, ברור, היא "מה הם ניאנוקוטינואידים?" אם לא שמעת את המונח הזה, זה כנראה נובע מהעובדה שזה סוג חדש יחסית של קוטלי חרקים סינתטיים. חומרי הדברה ניאוניקוטואידים (aka neonics) דומים לניקוטין, שנמצא באופן טבעי בצמחי צל הלילה כמו טבק, וכביכול פחות מזיק לבני אדם אך רעיל לדבורים וחרקים ובעלי חיים רבים אחרים.

קוטלי חרקים מסוג זה משפיעים על מערכת העצבים המרכזית של חרקים, וכתוצאה מכך משתקים ומוות. ביניהם:

• אימידקלופריד - הנחשב לניאו-קוטינואיד הפופולרי ביותר, תוכלו למצוא אותו תחת שמות המסחר Merit®, Admire®, Bonide, Ortho Max וכמה ממוצרי Bayer Advanced. למרות שהוא רשום כעל רעילות בינונית, נמצא שהוא רעיל מאוד לדבורים וחרקים מועילים אחרים.
• אצטמיפריד - אפילו עם רעילותו החריפה הנמוכה, זו הראתה השפעות ברמת האוכלוסייה על דבורי הדבש.
• קלותיאנידין - זהו נוירוטוקסיה והוא רעיל מאוד לדבורים וחרקים אחרים שאינם מטרתם.
• דינופורן - משמש בדרך כלל כספקטרום רחב של חרקים המדביקים גידולי כותנה וירקות.
• תיאאקופריד - למרות שמטרתם לשלוט על חרקים יונקים ונושכים, מינונים נמוכים רעילים מאוד לדבורי הדבש, וגם גורמים לבעיות פיזיולוגיות בדגים כאשר משתמשים בהן בסביבות מימיות.
• תיאמתוקסאם - קוטל חרקים סיסטמי זה נספג ומועבר לכל חלקי הצמח ואף שהוא נחשב רעיל בינוני, הוא מזיק לדבורים, לאורגניזמים מימיים ואדמה.

מחקרים הראו כי שאריות של חומרי הדברה ניאנוקוטינואידים יכולים להצטבר באבקה של צמחים מטופלים, מהווים סכנה ממשית למאביקים גם לאחר השימוש במעצרי ההדברה בצמח.

כיצד פועלים ניאוניאוטינואידים?

ה- EPA מסווג ניאו-ננוטינואידים כאמצעי רעילות מסוג II וגם ככיתה III. בדרך כלל הם מתויגים עם "אזהרה" או "זהירות." מכיוון שהחומרי ההדברה הניאוניקוטינואידים חוסמים עצבים ספציפיים בחרקים, הם נחשבים פחות מזיקים לבעלי חיים חמים בדם, אך הם רעילים מאוד למזיקי חרקים כמו גם למינים מועילים כמו דבורים.

משתלות מסחריות רבות מטפלות בצמחים בחומרי הדברה ניאונייםוטינואידים. השאריות הכימיות שנותרו מאחור מטיפולים אלה נותרות בצוף ובאבקה שנאספת מהדבורים, שהיא קטלנית. למרבה הצער, מחקרים מצביעים על כך שגם אם מטפלים בצמחים אלה בגישות אורגניות לאחר שנרכשו, הנזק כבר נגרם, כיוון שהשאריות עדיין קיימות. לכן, ניאו-נוטינואידים שהורגו דבורים הם בלתי נמנעים.

כמובן שקוטל חרקים אינו צריך להרוג כדי להשפיע. מחקרים הראו כי חשיפה לניאו-נוטינואידים יכולה להפריע להתרבות הדבורים וליכולתם לנווט ולעוף.

אלטרנטיבות Neonicotinoids

עם זאת, כשמדובר בניאו-נוטינואידים ודבורים (או מועילים אחרים), ישנן אפשרויות.

אחת הדרכים הטובות ביותר להרחיק מוצרים מזיקים מהגן היא לקנות רק צמחים מגדלים אורגנית. עליכם לרכוש זרעים אורגניים או להתחיל את הצמחים, העצים וכדומה מגזרים שלא נחשפו לחומרים כימיים כלשהם ואז להמשיך להשתמש בגישות אורגניות לאורך חייהם.

לפעמים השימוש בהדברה הופך הכרחי. לכן, כאשר משתמשים בקוטלי חרקים, השכל הישר עושה דרך ארוכה. קרא תמיד ובצע את הוראות התווית בזהירות ובאופן מתאים. כמו כן, ייתכן שתרצה לשים לב לשיעור LD50 לפני שאתה קונה. זו כמות הכימיקל שנדרשת כדי להרוג 50% מאוכלוסיית הבדיקות. ככל שהמספר קטן יותר, כך הוא רעיל יותר. לדוגמה, על פי משאב אחד במקרה של דבורת דבש, כמות האימידקלופריד שצריך להילקח בכדי להרוג 50% מנבדקי המחקר היא 0.0037 מיקרוגרם בהשוואה לקרבאריל (Sevin), הדורש 0.14 מיקרוגרם - כלומר האמידקדופריד רחוק רעיל יותר לדבורים.

זה משהו שכדאי לזכור לפני שמשתמשים בקוטלי חרקים כלשהם, כולל ניאו-נוטינואידים. שקלו את האפשרויות שלכם בזהירות, ואם החלטתם שקוטל חרקים עדיין נחוץ, יש לשקול תחילה את האפשרויות הפחות רעילות, כמו סבון הדברה או שמן נים.

כמו כן, קחו בחשבון אם הצמח הזקוק לטיפול הוא פורח ומושך דבורים. אם הצמח פורח, שקול לחכות לטיפול לאחר שיסיים ופחות אטרקטיבי לדבורים וחרקים מאביקים אחרים.