מידע על חמניות במדבר: למד על טיפול בחמניות שעירות

חמניות שעירות מדבריות תויגו בשם לא מושך למדי, אך הפרחים הצהובים, דמויי החיננית עם מרכזים כתומים בהירים הם דבר משעמם. הם למעשה קרויים על שם העלים השעירים, האפורים-ירקרקים. מעוניין ללמוד עוד על צמח מדברי קשוח זה? רוצים ללמוד כיצד לגדל חמניות מדבריות? (זה קל!) המשך לקרוא למידע נוסף על חמניות מדברית.

מידע על חמניות במדבר

חמניות מדבירות שעירות (גרייאה בריינה) נפוצים בחלק גדול מדרום מערב ארצות הברית וצפון מקסיקו. פרח בר חזק זה מאושר בתנאי מדבר חולי או חצוף.

המכונה גם זהב מדברי, בדרך כלל פורחים צמחי חמניה מדבריים בחודשים ינואר ופברואר, עם הופעות מחודשות באוקטובר ונובמבר. הם בין פרחי הבר השנתיים הראשונים שפורחים באביב.

כשמו כן הוא, חמנית מדברית שעירה היא בת דודה קרובה לחמנית הגינה הגבוהה שכולנו מכירים ואוהבים. הוא מגיע לגבהים של עד 76 ס"מ. הצמח מהווה אבקה חשובה. מעניין לציין שהוא מושך סוג מסוים של דבורה שתלויה אך ורק בצמחי חמניות מדברית לאבקה. הדבורה משאירה את ההגנה על המחילה התת-קרקעית שלה בדיוק בזמן כדי לנצל את הפריחות בתחילת האביב.

כיצד לגדל חמניות במדבר

אין באמת הרבה לגידול חמניות מדבריות. פשוט נטעו זרעים ושמרו על האדמה לחה עד שהם נובטים. נפילה מאוחרת היא התקופה הטובה ביותר לשתילת חמניות מדבריות.

חמניות מדבריות שעירות דורשות שמש מלאה וכאמור הן מעדיפות אדמה ענייה, יבשה, חצוצה או חולית.

לאחר הקמתה, הטיפול בחמניות במדבר הוא מינימלי, מכיוון שהצמח זקוק למעט מאוד מים, אך אכן נהנה מהשקיה מדי פעם בחום הקיץ.

צמחי חמניות במדבר אינם זקוקים לדשן. פרחי בר לרוב אינם שורדים באדמה עשירה מדי. כמו מרבית פרחי הבר, גם צמחי חמניות מדבריים בדרך כלל משלימים את עצמם מחדש אם התנאים מתאימים.